אבאל'ה...
בששת השבועות האחרונים אני מוצא את עצמי מסתובב עם עיניים טרוטות מחוסר שינה ממלמל לעצמי באופן חרישי ולאשתי מיכל באופן קצת יותר מופגן מילים כגון: "הנה החיים התחילו" ו "אפשר להחזיר" ועוד כהנה וכהנה (צדק).
ב 22.12.11 הפכתי לאב גאה, התאריך אמנם סימטרי וצופן משמעויות חבויות (הרבה 2 ו 1, משמע שמשנינו יצאה עוד אחת) אבל המשמעות הברורה מכל נאמרת בפי כל - תשכח מהחיים כפי שהכרת אותם עד היום, ביום שהפכת לאבאל'ה
השתנה עולמך מבלי היכר.
קוראים לה ניצן, על סיפור לידתה לבטח עוד ארחיב - רק אומר שהיא בת כחודש וחצי קטנה ורכה להפליא וביום שהיא הצטרפה לחיי המושג אהבה קיבל משמעות חדשה וגם מילה תאומה - דאגה.
כאב טרי נוחתות עליך דאגות חדשות ולא מוכרות. ביומיים האחרונים למשל, כאב לי מעט הגרון - מין עקה טורדנית בלוע שהסבתות במרוקו מרפאות במעט כמון מהול בדבש, אך אני מסתפק בגרגור אגרסיבי של מי מלח בריכוז גבוה (עוזר ומומלץ או כמו שמ.כוערת היתה אומרת - זה בדוק). בימים כתיקונם כאב הגרון הזה היה מטריד את שלוותי כעלעל של שום שנידף מבעד לאדי הבישול עליו אני מקפיד אחת לשבוע... אך מרגע שניצני הצטרפה אלינו, הגרון לא נותן לי מנוח מחשש שאולי הדבקתי אותה, או אדביק.
אמי תמיד אומרת - תינוקות לא מנשקים בפנים, גם אני מתאפקת ומנשקת את הנכדה ביד. אז זהו, שאני ממש לא מסוגל להתאפק. הקטקטקטונת הקטנה הזו שמזכירה לי את נפו מ"הקטקטים" עם האפון הסולד שלה, דורשת נישוק ועוד אחד... ועוד. הריח המשכר של חלב האם שנודף ממנה מפיל אותי סחרחר לפעמים והמבט התינוקי הבלתי מפוקס שבעינה גורם לך לרצות להקריב את עצמך עבורה... או כמו שאומרים במרוקאית "משי מדורה" (בתרגום חופשי, שאלך בסיבוב במקומה כתרנגול כפרות חסר מזל).
כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את התורה. זה לא נכון לגבי נשיקות בפנים וכמובן לגבי - לא להרים. כי כשהקטנטנה בוכה, הלב שלך נצבט. ברקע אמנם יכולות להתנגן אמרות כגון "אז מה שתבכה קצת - זה מחזק את הריאות" או בסגנון "אתם עושים טעות מרה - זה שיעבוד לשנתיים". אני רוצה לראות אבא אחד שלא מרים את התינוקת הבכורה הבוכייה שלו כשהקול שלה נשבר במעיין יבבה תינוקית מקסימה. הרופא אמר שזו הדרך שלהם לדבר, אבל אם זו הדרך שלהם לדבר מדוע בני אדם שכבר סיגלו דיבור - בוכים?
בששת השבועות האחרונים אני מוצא את עצמי מסתובב עם עיניים טרוטות מחוסר שינה ממלמל לעצמי באופן חרישי ולאשתי מיכל באופן קצת יותר מופגן מילים כגון: "הנה החיים התחילו" ו "אפשר להחזיר" ועוד כהנה וכהנה (צדק).
ב 22.12.11 הפכתי לאב גאה, התאריך אמנם סימטרי וצופן משמעויות חבויות (הרבה 2 ו 1, משמע שמשנינו יצאה עוד אחת) אבל המשמעות הברורה מכל נאמרת בפי כל - תשכח מהחיים כפי שהכרת אותם עד היום, ביום שהפכת לאבאל'ה
השתנה עולמך מבלי היכר.
קוראים לה ניצן, על סיפור לידתה לבטח עוד ארחיב - רק אומר שהיא בת כחודש וחצי קטנה ורכה להפליא וביום שהיא הצטרפה לחיי המושג אהבה קיבל משמעות חדשה וגם מילה תאומה - דאגה.
כאב טרי נוחתות עליך דאגות חדשות ולא מוכרות. ביומיים האחרונים למשל, כאב לי מעט הגרון - מין עקה טורדנית בלוע שהסבתות במרוקו מרפאות במעט כמון מהול בדבש, אך אני מסתפק בגרגור אגרסיבי של מי מלח בריכוז גבוה (עוזר ומומלץ או כמו שמ.כוערת היתה אומרת - זה בדוק). בימים כתיקונם כאב הגרון הזה היה מטריד את שלוותי כעלעל של שום שנידף מבעד לאדי הבישול עליו אני מקפיד אחת לשבוע... אך מרגע שניצני הצטרפה אלינו, הגרון לא נותן לי מנוח מחשש שאולי הדבקתי אותה, או אדביק.
אמי תמיד אומרת - תינוקות לא מנשקים בפנים, גם אני מתאפקת ומנשקת את הנכדה ביד. אז זהו, שאני ממש לא מסוגל להתאפק. הקטקטקטונת הקטנה הזו שמזכירה לי את נפו מ"הקטקטים" עם האפון הסולד שלה, דורשת נישוק ועוד אחד... ועוד. הריח המשכר של חלב האם שנודף ממנה מפיל אותי סחרחר לפעמים והמבט התינוקי הבלתי מפוקס שבעינה גורם לך לרצות להקריב את עצמך עבורה... או כמו שאומרים במרוקאית "משי מדורה" (בתרגום חופשי, שאלך בסיבוב במקומה כתרנגול כפרות חסר מזל).
כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את התורה. זה לא נכון לגבי נשיקות בפנים וכמובן לגבי - לא להרים. כי כשהקטנטנה בוכה, הלב שלך נצבט. ברקע אמנם יכולות להתנגן אמרות כגון "אז מה שתבכה קצת - זה מחזק את הריאות" או בסגנון "אתם עושים טעות מרה - זה שיעבוד לשנתיים". אני רוצה לראות אבא אחד שלא מרים את התינוקת הבכורה הבוכייה שלו כשהקול שלה נשבר במעיין יבבה תינוקית מקסימה. הרופא אמר שזו הדרך שלהם לדבר, אבל אם זו הדרך שלהם לדבר מדוע בני אדם שכבר סיגלו דיבור - בוכים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה